5מהו: "ואתם תהיו כאלהים לדעת טוב ורע"?6מהיכן ידע הנחש את השם בלשון רבים "אלהים"? הרי האל האמיתי אחד הוא, והוא קורא בשמו עתה בפעם הראשונה, ולא ייתכן שיהא בכוחו לצפות מראש שעתידה לקום בין בני אדם אמונה באלים רבים. הסיפור מוכיח, שתחילת העניין לא נוצרה לא על־יד בעלי הגיון ולא על־ידי חיוֹת מעולות, אלא על־ידי הארסי והנתעב בחיות וברומשים, כי אֵלה מסתתרים באדמה ומאורותיהם בחורים ובמחילות עפר. הרי כאמת, ההערכה שאלהים הוא הקיים היחידי לאמיתו, מייחדת את בעלי ההגיון, ואילו את החיה מייחדת הימצאותם של אלים רבים, ואת הבלתי־שִׂכלי מייחדת ההערכה שבאמת אינו קיים. יתר על כן, חוא חנחש מגלח ערמומיות גם בדרך נוספת. כי לאלהים לא רק ידיעת טוב ורע, אלא גם קבלה ותשוקה לטוב והתנַכְּרוּת לרע ודחייתו. אבל הוא הנחש לא הבהיר זאת -שכֵּן הדבר היה מועיל- אלא רָמַז רק לידיעת שני ההפכים, הטוב והרע. ___________7ובחז"ל איתא: "אמר רבי תנחומא, השאלה הזו שאלוני באנטוכיא, אמרתי להם כי יודעים אלהים אין כתיב, אלא יודע אלהים" ב"ר יט, ד. המאמר בב"ר הוא קצר, אבל שאלת אנשי אנטוכיא היתה כנראה בנוגע לביטוי "כאלהים", ורבי תנחומא מוכיח מחלקו הראשון של הפסוק "כי יודע אלהים", שאף הכיטוי "כאלהים" הוא קודש.8אבל יש בחז"ל הסוברים, שהכיטוי "כאלהים" כאן הוא חול. על במדבר ז, יג: "שבעים שקל בשקל הקדש", אמרו: "ד"א כנגד שבעים שמות הקדושים מן ספר בראשית עד פרשתו של נחש, וא"ת יש בו אחד יותר והייתם כאלהים, אינו קודש" במ"ר יד, יב. וכן במסכת סופרים הוצאת היגער ד, ה: "הראשון קדש והשני חול". אמנם כן בת"א ות"י אליבא דשיטה זו כפירוש: "ותהון כרברבין חכמין", "ותהוון כמלאכין רברבין דחכמין למנדע". ובכולם השיטה, שהביטוי "כאלהים" בסוף הפסוק הוא לשון חול. ובעקבות שיטה זו הלך תרגום השבעים ומדרשו של פילון. יתר על כן, בדברי רבי ירמיה בן אלעזר ב"ר יט, א, שהנחש "אפיקורס היה", יש מעין מדרש פילון, שהנחש, החכם להרע, היה הראשון להעלות בלב האנושות טינת ריבוי האלהות.
